טור דעה: ניהול תוכן לארגונים ול publishers – כיצד לייעל את חוויית העורך ולחסוך זמן וכסףההתמקדות בחוויית הגלישה של צרכן התוכן מפספסת לעתים את הצורך לשפר את עבודת העורך * מערכות ניהול מודרניות ינגישו לעורך התוכן מגוון כלים שיאפשרו לו ליצור תוכן מיטבי.
כתב:

תאריך:22.04.19

חוויית הגלישה במערכות ניהול תוכן ל-PUBLISHERS (אתרי חדשות שהכנסותיהם מבוססות על צריכת תוכן)  מתמקדת לרוב בצורך המתמיד לעודד צריכה מקסימלית של תוכן ובחוויית המשתמש באתר: דגש רב ניתן על גיוון פלטפורמות הצריכה – מחשב ומובייל; ועל הפורמטים השונים להגשת התוכן – טקסט, תמונה או וידאו. בכלים הקיימים כיום ניתן להגיע למבנה הגשה אופטימלי עבור כל סגמנט תוכן, הפונה לקהל יעד מסוים – למשל, אתר תוכן כלכלי שפונה לאנשי עסקים ויזמים. את המבנה הזה, בהנחה שהושג לאחר תהליכי אופטימיזציה חוזרים ונשנים, ניתן לאמץ כבסיס לאתר תוכן דומה; הרי אין טעם להמציא מחדש את הגלגל שוב ושוב.

בניגוד לגולש, חוויית עורך התוכן כמעט לעולם אינה מובאת בחשבון, אף שהעורך הוא המשתמש במערכת ניהול התוכן. חוויית העורך ושאלות הנוגעות לאופן שבו המערכת משרתת את צרכיו ומאפשרת לו להתמקד בייצור והנגשת התוכן במינימום תקורות – נדחקות לשוליים.

[quote]

אז מה צריך עורך התוכן?

תוכן מותאם גולש – תמיכה בפרסונליזציית תוכן – הנגשת תוכן מותאם לצרכן ספציפי: אתר חדשות המעוניין בצפיות יבצע פרסונליזציה שתמקסם את צריכת התוכן על פי העדפות הגולש, זאת באמצעות שילוב טכנולוגיות של בינה מלאכותית ומערכת "לומדת" שתוכל לנבא התאמה מקסימלית לגולש ותגדיל את צריכת התוכן. דוגמה אחרת היא הפצת תוכן באתרים פנים ארגוניים לקהל מוגדר בארגון, למשל תוכן הנגיש רק למנהלים בכירים ותוכן אחר למנהלים זוטרים.


לובי ודפי קטגוריות – אתרי תוכן גדולים שואפים לסקור בהרחבה נושא מסוים במגוון עולמות תוכן. הדוגמאות רבות: סקירה על מטבעות קריפטוגרפיים באתרי חדשות כלכליים, שתכלול כתבות, מאמרי דעה וגרפים של היצע וביקוש; סקירת אירוע גדול כמו בחירות או מלחמה באתרי חדשות; או סקירה של נושא הרכב האוטונומי באתרי מידע טכנולוגי, הכולל חדשות ומחקרים שפורסמו בנושא וסקירות של חברות טכנולוגיה בתחום. עולם תוכן שכזה, המורכב מרכיבים שונים ומגוונים ומצריך אפיון, עיצוב ופיתוח של אנשי מקצוע, הוא לרוב מסורבל ולכן יוזמות רבות כאלה נגדעות עוד לפני שהתחילו.
טיפול במדיה (תמונות ווידאו) – גרפיקאים לעריכת תמונות ועיצוב ועורכי וידאו לקידוד הווידאו. העסקה של אנשי מקצוע אלה בנוסף לעורך התוכן מגדילה את עלויות דסק העריכה.
פודקאסטים – פודקאסטים מספקים ערך לאתרי תוכן דיגיטליים כדרך למאגר מאזינים מפולח. עשרות מיליארדים של הורדות פודקאסטים באפל הן עדות להצלחת הזיאנר בקרב צרכני תוכן.  
סדר הצגת התכנים – שליטה מרבית בסדר הצגת התכנים והמדיות השונות שבהן יוצגו. באתרי תוכן אשר מייצרים מספר רב של כתבות ורכיבי מידע נוספים, הנגשת התוכן מושפעת ממספר שיקולים, אשר חשיבותם משתנה בהתאם לזמן ולמקום.

 


מערכות Low code ורכיבים (קומפוננטות) – מערכות המאפשרות גישה לרכיבי תוכן מוכנים מתוך ספרייה גדולה של רכיבים (קומפוננטות), שתאפשר יצירת תבניות נוספות (כגון אלה שהוזכרו בפתיח) והתאמה לתבניות קיימות ללא כל צורך במיומנות נוספת. היכולת של העורך לייצר בעצמו דפים מורכבים באמצעות עכבר היא מהותית עבור דסק עריכה.
הנגשת תוכן באמצעים אינפוגרפיים – במקרים רבים עולה הצורך להציג את התוכן בהקשר מסוים, למשל תוכן מבוסס מקום (הצגת התוכן על מפה) או זמן (הצגת התוכן על פני ציר זמן).
חיפוש מתקדם – יכולות חיפוש מתקדמות הן בהבנת שאילתת החיפוש, הן במהירות החיפוש וכן בהצגת תכנים מסוגים שונים, כולל תכנים אינפוגרפיים.  כך, למשל, עבור תכנים בעלי הקשר גיאוגרפי, האפשרות להציג את תוצאות החיפוש על פני מפה.


(API (Application Programming Interface – ערכה של ספריות קוד, פקודות, פונקציות ופרוצדורות שבהן אפשר לעשות שימוש לאפליקציה ספציפית.
ניהול גרסאות – מעקב אחר היסטוריית שינויים לאורך חיי התוכן.

<?php
/**
 * The header for our theme
 *
 * This is the template that displays all of the <head> section and everything up until <div id="content">
 *
 * @link https://developer.wordpress.org/themes/basics/template-files/#template-partials
 *
 * @package coffein
 */
?>
<!doctype html>
<html <?php language_attributes(); ?>>
<head>

מערכת ניהול תוכן מודרנית כדוגמת republish https://www.linnovate.net/content/republish תאפשר לעורכים לייצר ולהנגיש תכנים רבים יותר, בפורמט מדויק יותר עבור הגולשים ובפחות תשומות. באמצעות מערכת כזו יוכלו העורכים להתאים באופן עצמאי קובצי מדיה מסוג תמונות ווידאו, לבנות בעצמם עולמות תוכן ולהשתמש באינפוגרפיקה. ניסיוננו מראה שחוויית עורך טובה תגביר את קצב פרסום התכנים וצריכתם ותפחית את עלות תפעול המערכת – ובדרך תעלה את הפריון ותגדיל את הכנסות הארגון.

טור דעה: האם עידן התוכן החינמי נגמר? הסימנים מראים שכןבמטרה לשמור על המשתמשים באמצעות תוכן איכותי ובמקביל להגדיל את שורת הרווח, על הפבלישרים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות.
כתב:

תאריך:22.04.19
נטפליקס

היום כבר ברור שאנחנו מוכנים לשלם עבור תכנים דיגיטליים איכותיים. מספיק להסתכל על הצמיחה העקבית במספר המנויים בתשלום של נטפליקס כדי להבין עד כמה אנחנו מוכנים לכך.


מספר מנויי נטפליקס 2012-2018. מקור: https://www.statista.com/chart/10311/netflix-subscriptions-usa-internati...

מגמת התשלום עבור תוכן איכותי מתפרסת גם מעבר לתכנים בידוריים כמו נטפליקס, ספוטיפיי או אפל מיוזיק ומתחזקת גם בעולמות התוכן והחדשות. בזמן שאנו מנסים לנווט בין ניוז אמיתי לבין פייק ניוז, אנחנו גם מוכנים לשלם עבור הניוז שאנו צורכים. ה New York Times, מי שהיה החלוץ במכירת מנויים לתכני האתר שלו, הינו דוגמה לכך כשהוא מציג גידול עקבי במספר המנויים המשלמים.


מנויי ניו יורק טיימס דיגיטל 2014-2018. מקור https://www.statista.com/statistics/315041/new-york-times-company-digita...

התפתחות זו מפיחה רוח חיים אצל הפבלישרים אשר מבקשים לאמץ מודל עסקי שיאפשר להם למקסם את ההכנסות מהתכנים שהם מספקים למשתמשים.

אז איך הפבלישרים יכולים לגרום למשתמשים להקליד את מספר כרטיס האשראי שלהם בתמורה לתכנים? התוכן הוא המלך, את זה כבר מזמן אמרו. אבל במטרה לספק את התכנים האיכותיים והמתאימים ביותר למשתמשים עליהם להתבסס על תשתיות טכנולוגיות ומערכות ניהול תוכן מתקדמות, אשר יספקו הן למשתמשים והן לפבלישרים את הפרמטרים הבאים:

חוויית משתמש מעולה – חווית שימוש מעולה הינה משמעותית ביצירת הקשר עם המשתמשים, הרצון והצורך שלהם להמשיך ולצרוך את התכנים, החל מהתכנים הניתנים ללא תשלום ועד התכנים בתשלום. מערכת ניהול תוכן מתקדמת, כדוגמת מערכת ניהול התוכן של פייסבוק, צריכה לספק מתן חוויית שימוש מהדרגה הראשונה.

אופטימיזציה לפרסונליזציה – יצירת אופטימיזציה ליכולות התאמה אישית של התכנים באמצעות שילוב של הגדרת צריכה על פי סוג הפרסונה וזהות המשתמש,  ההקשר הנוכחי שלו (מה אנו יודעים על צרכן התוכן, האם כרגע בתנועה, דרך איזה מכשיר הוא גולש וכו') ומערכות למידה שעשויות לחזות התאמה של התכנים להעדפות המשתמש, כאשר כל משתמש נהנה מתצוגה מותאמת אישית המאפשרת לו מיקסום צריכת התוכן. כפי שחברות התוכן הגדולות, פייסבוק וגוגל הצליחו לבצע התאמה מרשימה בין מפרסם ומסר לבין סגמנט צר ומוגדר של קהל מטרה, גם הפאבלישר המודרני יירצה להתאים את התוכן לקהל המטרה.

סיווג תוכן לקהלים שונים, הרשאות תוכן – הצגת תוכן לפי הרשאה באופן "שקוף" למשתמש, ללא שימוש בהודעות מסוג "אינך רשאי לצפות בתוכן זה". כך לדוגמה תוכן למבוגרים לא יוצג בשום פנים ואופן לילדים, כל זאת מבלי שהמשתמש הסופי ידע כי קיים תוכן שאינו מוצג בפניו.

[quote]

הנגשת תוכן באמצעים אינפוגרפיים – במקרים רבים, יש צורך להציג תוכן בהקשר מסוים, כגון הצגת תוכן מבוסס מקום על פני מפה או תוכן תלוי זמן על פני ציר זמן. כדי לסייע להציג מידע בתצוגה חזותית, המערכת חייבת לכלול רכיבים אינפוגרפיים.

חיפוש מתקדם – מערכת ניהול התוכן חייבת לספק תוצאות חיפוש, תוך הבנה של שאילתת חיפוש סמנטית והצגת תכנים מסוגים שונים, כולל תכנים אינפוגרפיים, במהירות גבוהה ובהתאמה מירבית למשתמש.

תמיכה בכל סוגי התכנים – מאמרים כתובים, וידאו, פודקאסטים, אינפוגרפיקה, תמונות. כולל אפשרות לתזמן את הכתבות והכותרות בהתאמה לכל משתמש.

דע את המשתמש, צור שביעות רצון מתמשכת – "לחוש" את המשתמש באופן ישיר על ידי קבלת משוב באופן רציף על שביעות הרצון שלו, זאת באמצעות איסוף מידע רציף על ההתנהגות שלו ופילוח מגמות.  התממשקות של מערכת ניהול התוכן עם מערכות איסוף נתונים והתנהגויות כגון מערכות אנליטיקה ובינה עסקית כל זאת תוך שמירה על פרטיות המנוי ועמידה ברגולציה פנימית וחיצונית.

הנגשת התוכן באופן אינטואיטיבי – החל מחיבור המשתמש ועד שליפת תוכן ושיתוף בקלות ויצירת חווית פרסונה ייחודית, זאת באמצעות שימוש ב (API (Application Programming Interface המאפשר למערכת ניהול התוכן להתחבר לשירותים משלימים, לייצא/לייבא מידע ולבצע פעולות באמצעות ממשק מאובטח.

No Code – היכולת ליצור עולמות תוכן ע"י הפבלישרים הינה קריטית ומאפשרת ליצור סקירות של נושאים באופן רחב, המורכבים מרכיבים מגוונים ושונים. לכן הפבלישרים זקוקים למערכת ניהול תוכן NO/Low code ורכיבים (קומפוננטות) שתספק להם עצמאות תפעולית. מערכת כזו מאפשרת הן גישה לרכיבי תוכן מוכנים מתוך ספרייה גדולה של רכיבים והן יצירת תבניות נוספות, והיא מעניקה להם את היכולת לייצר עולמות תוכן מורכבים באמצעות העכבר והתאמת המוצר הטוב ביותר למשתמשים בזמן קצר יותר.

המאמר המקורי פורסם בבלוג של לינווייט המפתחת את republish, מערכת ניהול תוכן פרימיום לארגונים ובעלי אתרים בטכנולוגיית No Code

טור דעה: גם אתרי תוכן קטנים יכולים להיות בעלי חווייה כמו publisher גדול
כתב:

תאריך:31.12.18
קרחון

כל בעל אתר תוכן מבין את המשמעות של לספק חוויית תוכן מעולה ובטח אם מדובר ב publisher גדול (כאשר אנו מתייחסים לאתר תוכן כוונתנו היא מערכת להפצה והנגשת תוכן לקהל צרכנים). ראשית צריך שהתוכן יהא מעניין בין אם מדובר בכתבות מסוגים שונים, תוכן וידאו למטרות בידור או מידע למנהלים ועובדים בארגון. זהו התנאי הבסיסי. אבל זה לא נגמר רק שם, חווית ההגשה, חוויית הצריכה, הצפת תוכן רלבנטי, פרסונליזציה, ביצועים, תחזוקה, שדרוגים, אבטחה ועוד (וכמובן מודל עסקי מתאים). ההתייחסות במאמר זה תתמקד בחלק מהאספקטים הטכנולוגים ומערכות המידע.

אתרי תוכן משמעותיים מתאפייינים בדרך כלל במספר תכונות

  • הגשת תוכן למספר רב של מבקרים בו זמנית
  • צריכת התוכן מתאפיינת בפיקים חריגים שבשגרה (כן, זו לא טעות)
  • מערכת אשר עובדת 24X7
  • עדכון התוכן צריך להתרחש במיידי
  • שליטה מלאה על ייצור התוכן על ידי עורכי התוכן
  • יעילות של פס יצור לתוכן
  • צריכת התוכן על ידי API

על מנת לענות על הדרישות הללו, ראשית יש צורך במערכת ניהול תוכן מתאימה אשר מסוגלת להיות תשתית מתאימה ליצירת תוכן ולספק חווייה מתאימה להנגשת התוכן. לאור ניתוח התנהגות גילינו שהמנוע העיקרי בהחלטה של משתמשים לרכוש תוכן פרימיום היא חויית התוכן, אף יותר מהבידול של התוכן. לאחר שישנה מערכת תוכן, יש צורך בתשתייות מחשוב מתאימות אשר יתמכו המערכת התוכן ובפתרון אשר מספקים את הצרכים שציינו לעיל.

עד לא מזמן נהגנו להמליץ לאתרי תוכן גדולים על ארכיטקטורה אפליקטיבית ומחשובית רב שכבתית. שכבות חיצוניות שיגישו תוכן סטטי מעודכן (על פי סוג התוכן), תשתית מחשוב פנים ארגונית המורכבת מערכת ניהול התוכן, שכבת יצוג דיגיטלי, מערכת ל API ואשר רצו על תשתית מבוססת VM 'ים (מכונות וירטואליות) עם אפליקציות שונות, קלאסטרים של מסדי הנתונים השונים ומנהל עומסים.

הטראפיק מהאינטרנט הגיע לשכבת CDN אשר מחזירה לגולש תוכן סטטי. כיוון שמדובר באתר תוכן ואשר מתעדכן לעיתים קרובות, היה צורך במנגנון אשר ידע לעדכן את התוכן באופן תדיר ויזום מהאפליקציה.

בדרך כלל תשתיות המחשוב האפליקטיביות היו בתוך הרשת הארגונית (או בענן הארגוני) וכללו שכבת הגנה, ניהול תעבורה, שרתי האפליקציה, שרתי ה API ומסדי הנתונים. כמות המשאבים של המערכת נגזרה מכמות המחשוב הנדרשת ברגעי השיא. כך שאם למשל ישנו אירוע אשר מתקיים פעם בחודש למשל, עדיין היה צריך להחזיק את כמות המחשוב לאורך כל חיי האפליקציה (עם הסתייגות קלה לגבי  reserved instances) העלויות של ארכיטקטורה שכזו הן גבוהות יחסית.

לאור המורכבות היחסית והעלויות הנגזרות, פבלישרים קטנים יותר ואתרי תוכן אחרים הסתפקו במערכת צנועה הרבה יותר, עם שרידות מוגבלת, עם מענה מוגבל לפיקים של צריכת תוכן,  API מוגבל (אם בכלל). מהצד השני הם נהנו מעלויות נמוכות לתשתיות המחשוב.

ללינווייט יש הסטוריה ארוכה של הקמת פתרונות תוכן גדולים בארכיטקטורה דומה פחות או יותר כפי שהצגנו לעיל. הפתרון של לינווייט לאתרי תוכן מבוסס מערכת ה republish אשר רוכבת מעל דרופל, אלסטיק, ועוד טכנולוגיות נוספות.  לאחרונה התמודדנו עם אתגר לספק חוויה מקצועית כמו של האתרים הגדולים עם תשתית מתאימה אבל לשמור על עלויות נמוכות (מינימאליות).החלטנו להשתמש בארכיטקטורה אופטימאלית מבוססת מיקרו-שירותים (micro-services), שימוש בדוקרים, קוברנטיס  ושירותי DB. ארכיטקטורה אשר משתמשת בטכנולוגיות חדישות יותר אשר מנצלות טוב יותר את משאבי המערכת.

השתמשנו במערכות ה WAF ומסנני הרשת אשר מספקים שכבת הגנה והאצה (CDN). כיוון שיכולות ה CDN של מערכות מסוג אלו אינו אופטימלי לאתרי תוכן גדולים, והוספנו שכבה מקומית של CDN חכם.

תשתיות המחשוב רצות על ענן קוברנטיס אשר מריץ מספר מיקרו שירותים מתאימים. כל שירות מגובה במספר תשתיות כך שאנו מקבלים תשתית HA סקלבילית של מיקרו שירותים בעלויות תשתיות נמוכות בהשוואה לארכיטקטורה הקודמת שהצגנו.

כמו כן, החלטנו להשתמש בשירות DB ענני במקום קלאסטר ב data center  הארגוני. לאור הבדיקות שערכנו, עבור אתרים קטנים יחסית, פתרון מבוסס שירות יהא זול יותר (שימוש +תחזוקה) מאשר תשתית קלאסטרית.

חלק נוסף חשוב הוא API שדרכו ניתן להנגיש את התוכן באפליקציות תוכן שונות כגון אפליקציית מובייל או מגזין דיגיטלי וכו'. כאן החלטנו להשתמש ב API של מערכת הריפבליש תוך יצירת קש לוקאלי ללא שכבת הייצוג הדיגיטאלי המופרדת.

הארכיטקטורה הזו הצריכה שינויים גם לתהליך ה CI/CD ו ALM אשר מתאימים לכתבה נוספת.